×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור יורה דעה של״גטור
;?!
אָ
(א) ראשית הגז כתיב ראשית גז צאנך תתן לו שחייב כל ישראל לתת מראשית גז צאנו לכהן בכ״מ ובכל שנה. (ט) ואינו חייב אא״כ יהיה לו חמש רחלות ויגזוז מהם משקל ששה סלעים לאחר שיהיה מלובן וכשהיה לו כשיעור הזה יתן לכהן ממנו ה׳ סלעים. (יג) וא״צ ללבנו תחילה וכן אם יש לו אפילו כמה מינים אינו נותן לו אלא משקל ה׳ סלעים ואם יש לו שני מיני גיזות א׳ טוב ואחד רע לא יתן מהרע על הטוב אלא יתן מכל אחד לפי שיעורו היה לו ה׳ רחלות וגזז ראשונה ומכרה חייב כיון שהיה לו חמש כשהתחיל לגזוז. (ג) לא הספיק ליתנו לכהן עד שצבעו פטור שקנאו בשינוי לבנו ולא צבעו עדיין אין כאן שינוי וחייב. (ז) הלוקח גז צאנו של נכרי שלא קנה עיקר הצאן אלא הגיזה לבד פטור אבל אם לקח עיקר הצאן שיהיה שלו עד שיגזוז אותם ויחזירם אח״כ חייב. (ח) לקח גז צאנו של חבירו אם המוכר שייר לו קצת מהגיזה הוא חייב לא שייר מהם כלום אם מכר לו סתם הלוקח חייב ואם פירש לו אני מוכר לך הכל אין שום אחד מהם חייב היו לו רחלות שחורות ולבנות או זכרים ונקבות ומכר שחורות או זכרים ושייר אצלו לבנות או נקבות קרינן ביה שפיר שייר ומוכר חייב דזכרים ונקבות וכן שחורות ולבנות חד מינא נינהו ואם ירצה המוכר יקנה מהלוקח מהשחורים או מהזכרים שאין צמרן טוב כמו של לבנות ונקבות שיעור כדי להפריש כדי שלא יצטרך להפריש מהיפה על הרעה. (א) דבר תורה ראשית הגז נוהג האידנא אפילו בח״ל אלא שלא נהגו כן. רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) ראשית הגז כתיב ראשית גז צאנך תתן לו שחייב כל ישראל לתת מראשית גז צאנו לכהן בכ״מ משנה בפרק ראשית הגז (חולין קלה.): (ב) ואינו חייב אא״כ יהיו לו ה׳ רחלות משנה שם ופסק כב״ה ואף ע״ג דרבי ישמעאל ב״ר יוסי אמר משום אביו ארבע ומשמע בגמרא דהלכתא כוותיה פסקו הרא״ש והרמב״ם ז״ל כב״ה ומדברי הרי״ף נראה שהוא פוסק כר׳ ישמעאל ב״ר יוסי ומ״ש ויגזוז מהם משקל ששה סלעים שם בגמ׳ (קלז:) איפליגו אמוראי בשיעורא רב ושמואל דאמרי תרווייהו בששים ונותן סלע אחד לכהן ורבי יוחנן נמי בס׳ ס״ל ואע״ג דאמר משום רבי ינאי בשש לכהן ה׳ ואחד לו הא דידיה והא דרביה וכתב הרי״ף הילכך הילכתא בס׳ דהו״ל רבי ינאי יחיד לגבייהו וחזינן לרבנן קמאי דפסקו כרבי ינאי וכתב הרא״ש דהכי מסתבר לפסוק כרבי ינאי וכך הם דברי רבינו אבל הרמב״ם פסק כרבי יוחנן ורב ושמואל דאמרי בס׳ וכתב עוד הרא״ש שצריך שתהיה גיזות כל אחד מחמשתן אין פחות מי״ב סלע וטעמו משום דרב מצריך שיהיו מחומשות והלכתא כוותיה באיסורי אבל הרמב״ם לא הצריך שיהיו מחומשות וטעמו משום דכל אינך אמוראי רבי יוחנן ושמואל ורבי ינאי לא הזכירו שיהיו מחומשות משמע דפליגי עליה דרב בהא והו״ל יחיד לגבייהו:
(ג) ומה שכתב רבינו לאחר שיהיה מלובן וכו׳ וא״צ ללבנו תחלה שם במשנה וכמה הוא נותן לו משקל ה׳ סלעים ביהודה מלובן לא צואי ובגמ׳ (קלח.) תנא לא שילבננו ויתננו לו אלא שילבננו כהן ויעמוד על ה׳ סלעים:
וכן אם יש לו כמה מינין אינו נותן לו אלא משקל ה׳ סלעים ואם יש לו ב׳ מיני גיזות אחד טוב ואחד רע לא יתן מהרע על הטוב וכו׳ היו לו ה׳ רחלות וגזז ראשונה ומכרה חייב וכו׳ פלוגתא דאמוראי שם ופסקו הר״ן והרא״ש כמ״ד חייב וכ״פ הרמב״ם ז״ל:
(ד) לא הספיק ליתנו לכהן עד שצבעו פטור וכו׳ לבנו ולא צבעו חייב משנה שם ופירש הרא״ש כשצבעו כיון שנתכוון לגזלו מן הכהן ושינהו קנאו בשינוי וכתב הר״ן ואף על גב דלא אמרי׳ שינוי קונה אלא לענין שאינו מחזיר לו גוף הגזילה אבל מ״מ צריך להחזיר לו דמים אפ״ה הכא מהניא לפוטרו לגמרי אף מדמי צמר דכיון שפקעה מצותו ליכא חיובא דממונא גביה והו״ל ממון שאין לו תובעין: (ה) הלוקח גז צאנו של נכרי וכו׳ משנה שם הלוקח גז צאנו של נכרי פטור ופירש״י טעמא מפום דגז צאנך כתיב והאי צאן לאו דידיה הוא ואצאן דידיה קפיד קרא ולא אגיזין דידיה ודייק בגמרא (קלח.) הא צאנו לגוז כלומר שמכר לו גוף הצאן והקנה לו הגוף עד שיגזוז חייב כך פירש״י אבל הרמב״ם כתב כלשון הזה הלוקח גז צאנו של נכרי אחר שגזזן הנכרי פטור מראשית הגז לקח הצאן לגיזתן חייב אע״פ שגדלה ברשות הנכרי ואע״פ שחוזרין הצאן לנכרי אחר גזיזה הואיל והגוזז ישראל והגיזה שלו חייב שאין החיוב אלא בשעת הגיזה:
לקח גז צאנו של חבירו וכו׳ משנה שם לקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר המוכר חייב לא שייר הלוקח חייב ומפרש בגמרא (קלח.) טעמא דשייר המוכר המוכר חייב משום דא״ל לוקח מתנה דכהן גבך היא לא שייר המוכר הלוקח חייב דאמר לו המוכר מתנה דכהן גבך הוא וכתב הרא״ש וה״מ כשהמוכר לו בסתם אבל אם פירש לו המוכר ואמר לו המוכר אני מוכר לך הכל אין הלוקח חייב דכיון שמכר לו הגיזה בעודה מחוברת לצאן אכתי לא זכה בה הכהן ובידו למוכרה אלא במכר סתם הוא דאמרינן מסתמא לא מכר חלקו של כהן וכך הם דברי רש״י והר״ן וכ״נ מדברי הרמב״ם ז״ל:
(ו) היו לו רחלות שחורות ולבנות וכו׳ עד כדי שלא יצטרך להפריש מיפה על הרע משנה שם (קלה.) היו לו שני מינים שחורות ולבנות מכר לו שחופות אבל לא לבנות זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו. ובגמ׳ (קלו:) רמי עליה דר׳ אלעאי דאמר אינו נוהג אלא בארץ משום דיליף נתינה נתינה מתרומה אי מה תרומה ממין על שאינו מינו לא אף ראשית הגז כן והתנן היו לו ב׳ מינים שחופות ולבנות מכר לו שחופות אבל לא לבנות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו אלא מעתה סיפא דקתני זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו וכו׳ ה״נ משום דתרי מיני נינהו אלא עצה טובה קמ״ל דליתיב ליה מהאי דרכיך ומהאי דאשון ה״נ עצה טובה קמ״ל דליתיב להו מתרוייהו הא אוקימנא למתני׳ דלא כרבי אלעאי ופירש״י עצה טובה אשמעינן תנא למוכר שלא יתן לו מן הנקבות המשומרות לו על הזכרים שמכר משום דהאי דזכרים אשון קשה והאי דנקבות רכיך לפיכך יקנה מן הלוקח כדי ראשית הגז של זכרים מצמר הזכרים ה״נ גבי שחופות ולבנות. משום עצה טובה הוא דגיזת הלבנות טובה משל שחופות ויקנה מהלוקח כשיעור מהשחופות ויתן לכהן עד כאן לשונו. וכ״כ הרא״ש וכך הם דברי רבינו והרי״ף השמיט משנה זו וכתב הר״ן דמשמע דס״ל דכולה מתניתין עצה טובה הוא ומ״מ נראה דכיון דנהוג כרבי אלעאי אלמא ס״ל דגמרי׳ ביה נתינה נתינה מתרומה ומעתה בשחופות ולבנות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו מדינא והרמב״ם כתב היו לו ב׳ מיני גיזה גיזה לבנה וגיזה שחומה או גיזת זכרים וגיזת נקבות ומכר מזה והניח מין אחר זה נותן לעצמו על מה שלקח וזה נותן לעצמו על מה שמכר ויש לתמוה עליו דבזכרים ונקבות אמרינן בפשיטות דחד מינא הוא ואין בו אלא עצה טובה וכבר תמה עליו הר״ן ז״ל: (ז) ד״ת ראשית הגז נוהג האידנא בח״ל אלא שלא נהגו כן אהא דאמר רב נחמן בר יצחק (קלז.) נהוג עלמא כתלתא סבי כרבי אלעאי בראשית הגז דאמר אינו נוהג אלא בארץ כתב הרא״ש דבדורות הראשינים היו נוהגים בו כדמוכח בגמרא ובדורות האחרונים חזרו לנהוג כרבי אלעאי ולה״ק האידנא נהוג עלמא וע״ז סמכו ונהגו כן בדורות אחרונים והרמב״ם כתב שנוהג בזמן הזה וכ״כ רבינו מאיר מרוטנבורק והעולם לא נהגו כן עכ״ל וט״ס יש בדבריו וצריך להגיה ולכתוב הרמב״ן במקום הרמב״ם שהרי הרמב״ם כתב שאינו נוהג אלא בארץ וכבר האריך הר״ן בדבר לחלק בין ראשית הגז למתנות דאע״ג דמתנות נוהגות בח״ל ראשית הגז אינו נוהג: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144